פיני חדד נולד וגדל במושב "שער אפרים" שליד נתניה. הוא גדל בסביבה מוסיקלית, ומגיל צעיר בילה בקרבת אמנים כמו חיים משה ומרגלית צנעני. כשבגר עבד במוסך וחסך על מנת להגשים את חלומו – קריירה מוסיקלית והפקת אלבום. כשעמד בפני הגשמת חלומו, נזקק לעזרה כדי להשלים את העבודה. את הסיוע קיבל מיוסי בן דוד.
בן דוד, בן דודו של חיים משה, החתים את חדד על חוזה אמרגנות והפקות ושניים יצאו לדרך. "לא לבד" היה אלבום הביכורים.
חדד, כמו זמרים רבים אחרים, פרץ עם להיט ענק, "לא לבד" – שיר הנושא של אלבומו הראשון שיצא ב -93. ההיסטריה היתה עצומה. הביקוש להופעות היה אדיר. "לא לבד" היה להיט שיצא בתקופה שבה מוזיקה ים תיכונית קלילה היתה מצרך נדיר. המוזיקה השלטת היתה טורקית וערבית של זמרים כמו עופר לוי וזהבה בן. חובבי המוזיקה הים תיכונית הקלילה, המתינו לשיר פשוט ו"מקפיץ", ופיני חדד סיפק להם את מבוקשם (בדומה לאבי פרץ עם "קשה לי" שיצא כשלוש שנים לפני כן).
שנה לאחר מכן יצא חדד עם אלבומו השני, "אולי נחזור", שבו המשיך לספק את אותה סחורה – מוסיקה ים תיכונית קלילה.
היוצר המרכזי באלבום היה אביחי מליחי שכתב והלחין את "לא לבד". מליחי, שהיה מוכר כגיטריסט בהופעות, הפך עם צאת "לא לבד" ליוצר מאוד מבוקש.
חדד ובן דוד חששו שהאלבום השני שיוצא אחרי להיט כל כך גדול יהיה כשלון, אבל התבדו. האלבום זכה להצלחה לא רעה כלל. לא מעט שירים מהאלבום היו להיטים שהמשיכו לספק עבודה לחדד. בין השירים באלבום נכלל גם "ניקו" שנכתב לזכרו של הכדורגלן הזר ניקולאי קודריצקי, מקבוצת הכדורגל "בני יהודה תל אביב".
האלבום שיצא לאחר מכן ב-1996, היה "הנשמה". החששות שהיו לחדד לגבי האלבום השני התממשו באלבום השלישי.
למרות ששיר הנושא היה להיט והאלבום כלל את הביצוע המחודש והיפהפה ל"שני סיפורי אהבה קטנים" שביצעו במקור החברים של נטאשה, האלבום התקשה להמריא במכירות.
לחדד לקח הרבה זמן עד שיצא אלבומו הרביעי. לאחר שנפרד בכעס מאמרגנו ומפיקו יוסי בן דוד, יצא ב-1999 האלבום "למדי אותי". חדד השתמש בכישוריהם של חבריו שלומי שבת, אבי סינואני וזמרים ומוזיקאים מחוננים אחרים שיכתבו וילחינו עבורו. שבת תרם את הלחן לשיר הנושא שהיה לשיר הבולט ביותר באלבום, אבל חדד עדיין לא הצליח לשחזר ולו חלק מההצלחה שידע בעבר.
בשנת 2003 הוציא חדד את האלבום "ילדה רעה", שהסינגל שנושא את שם האלבום זכה להצלחה ברחבי הארץ, כמו כן באלבום נכלל לראשונה שיר בתימנית, "לך קראתי".
